עמוד היומי עם גישמאק – שבת לא.
ב'עמוד היומי' (שבת לא.) אנו לומדים היום בגודל כוחה של יראת שמים, ועד כמה היא נצרכת ביותר, כאשר הגמרא מביאה כמה וכמה מימרות בענין זה: אמר ר"ל: מאי דכתיב "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו'", 'אמונת' – זה סדר זרעים, 'עתיך' – זה סדר מועד, 'חוסן' – זה סדר נשים, 'ישועות' – זה סדר נזיקין, 'חכמת' – זה סדר קדשים, 'ודעת' – זה סדר טהרות. ואפ"ה "יראת ה' היא אוצרו!"
והגמרא מביאה בשם רבא: "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפו"ר, צפית לישועה פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר, ואפילו הכי: אי "יראת ה' היא אוצרו" אין, אי לא – לא!"
והגמרא מסמיכה משל לזה: "משל לאדם שאמר לשלוחו: 'העלה לי כור חיטין לעלייה', הלך והעלה לו, א"ל: 'עירבת לי בהן קב חומטון?' א"ל: 'לאו!' א"ל: 'מוטב אם לא העליתה! תנא דבי רבי ישמעאל: מערב אדם קב חומטון בכור של תבואה ואינו חושש!"
לאמור: יראת השמים היא הקב חומטון המשמר את הקניינים הרוחניים בקרבנו!
בהשקעה לא נבונה אצל בנקאי לא מוצלח – מפסידים הכול!
בענין זה דרש בקודשו המשגיח הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א בלהבות אש, ואלו הם תוכן דבריו:
במסיבת שבע ברכות שנערכה לפני כמה עשרות שנים בשכונת ישמח משה קרית סאסוב, היה זה בפרשת נשא והפרשה מדברת על ברכת כהנים, מנהל בנק טפחות שנכח שם אמר, הרי בברכת כהנים מצאנו שכל ברכה מתחלקת לשניים, "יברך ה' – וישמרך", "יאר ה' פניו אליך – ויחונך", "ישא ה' פניו אליך – וישם לך שלום" בחלק הראשון (החלק הנוגע לבנקאי…) "יברכך ה'" כותב רש"י: "בנכסים". "וישמרך" – "מן המזיקים" ופירש רש"י: "מן השודדים והליסטים".
אמר אותו מנהל בנק: יש כאן שתי ברכות שתלויות זו בזו, יש ברכה שיהיה לי נכסים וכסף והצלחה בעסקים, אבל אפשר להפסיד הכול על ידי ליסטים או השקעה קטנה שלא במקום, השקעה לא נבונה אצל בנקאי לא מוצלח, מפסידים הכול! מה שנשאר מכל הכסף זה רק צרות!
לשם כך זקוקים לברכה נרדפת "וישמרך" – מן המזיקים, שמה שקיבלת ישאר לך!
א"כ, גם אנחנו צריכים להיזהר לשמור על נכסינו הרוחניים, והדרך לשמור על קנינים רוחניים כתוב בפסוק: "מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה"' (תהלים קז, מג) לשמור צריך חכמה!
ומהי החכמה?
הנה הכתוב אומר "הן יראת ה' היא חכמה" (איוב כח, כח), ואמרו חז"ל (שבת לא, א) דקאי על יראת שמים, כי רק היא קרויה חכמה, ולא שאר דברים קרויים חכמה, החכמה היא יראת שמים, וכמבואר בהקדמת המסילת ישרים, וכך משמרים קנין רוחני!
הן יראת ה' היא חכמה, אחת היא לא שייך מלבד זאת עוד חכמה בכדי לשמור, "מי חכם וישמור אלה" ע"י שמכינים יראת שמים יותר – כך אפשר לשמור יותר!
הא בלא הא – לא אזלא
כך גם שח המשגיח מרן הגה"צ רבי דוב יפה זצ"ל בשיחו ממשנת מרן החזון איש זצ"ל בענין: "החזו"א דרש כסדר שלימוד התורה תהא מתוך יר"ש צרופה. עובדה ידענא בב' אנשים שידעו ללמוד, ואמר החזו"א שמסתמא מי שיותר יר"ש יודע יותר טוב ללמוד!
זכורני, כי לאחר פטירת המשגיח הגר"א גרוסברד זצ"ל, היה קצת רפיון בישיבה, וכמה בחורים ואנוכי בתוכם הגענו אל החזו"א וסיפרנו לו על הרפיון וביקשנו לשמוע ממנו דברי חיזוק. החזו"א הרהר לרגע ואז פתח את פיו ואמר לנו: "עליכם לומר לבחורים, הרי הם רוצים לדעת ללמוד, ובכן מה אפשר לעשות שהקב"ה עשה חוזה כזה שבלי יראת שמים ש אי אפשר לדעת ללמוד". אני זוכר איך החזו"א הוסיף ואמר בדבריו במין חיוך שעלה על פניו: "עליות דרבינו יונה" – איך מגיע אליו פתאום ה"שערי תשובה?" הרא"ש – איך מגיע אליו "אורחות חיים" להרא"ש? אלא שזה בוודאי לא יכול ללכת אחרת! תורה ללא יר"ש לא הולך ביחד!"
הא בלא הא לא אזלא!
רק תורה עם יראת שמים צרופה יש להם קיום!