עמוד היומי עם גישמאק: במה טומנין ובמה אין טומנין
בעשרות השנים האחרונות נפוץ בארצות הברית ומעט גם בארצנו הקדושה, מכשיר חשמלי לבישול איטי, המכונה "קראק- פאט " crock pot או Slow cooker, המכשיר נראה כסיר המונח בתוך סיר, כאשר הסיר הפנימי מכיל את האוכל ומכסה על ראשו, והסיר החיצוני, שאינו מכוסה, מכיל את גופי החימום החשמליים. הפוסקים התבקשו לדון, בדבר השימוש במכשיר זה בשבת קודש. נידונם מתפרש לגבי מספר איסורים; שהייה, חזרה והטמנה, ואנו נתמקד באיסור הטמנה, היינו: הטמנת אוכל מבושל לשמירת חומו.
כמבואר בפרקנו, ועוד קודם לכן, אסור בערב שבת להטמין מאכל בדבר המוסיף הבל, היינו: בהטמנה המוסיפה ומחממת את המאכל לחום גבוה יותר מחומו בעת ההטמנה. ואילו בשבת, אסור להטמין גם בדבר שאינו מוסיף הבל.
הטמנה חלקית: קיימת מחלוקת ראשונים יסודית לגבי הטמנה חלקית. ההטמנה המדוברת, לכאורה, בפרקנו, היא כיסוי הסיר מכל צדדיו. האם מותר בערב שבת להטמין את הסיר באופן חלקי בדבר המוסיף הבל, כאשר חלק מדפנותיו נותרות גלויות; האם מותר בשבת קודש להטמין את הסיר באופן חלקי בדבר שאינו מוסיף הבל?
הרשב"א וראשונים נוספים פוסקים כי אסור, ואילו רבינו תם וראשונים נוספים חולקים וסוברים, כי אין איסור בדבר. מחלוקת זו לא הוכרעה להלכה, כאשר ה"שולחן ערוך" (או"ח סי' רנ"ג סעי' א') פוסק כדעת הרשב"א, שהטמנה חלקית אסורה, ואילו הרמ"א (שם) חולק ומתיר את הדבר, כדעת רבינו תם.
בני עדות המזרח, איפוא, אינם רשאים להשתמש בסיר זה, שהרי לפנינו הטמנה חלקית בדבר המוסיף הבל; הסיר הפנימי מוטמן בתחתיתו ומצדדיו, למעט בראשו, בתוך הסיר החיצוני המוסיף לחממו. ברם, עדיין יש לברר, אם לדעת הרמ"א השימוש בכלי זה מותר.
הנידון שיש לבררו הוא, הטמנה במקצת מה היא. האם כל עוד הסיר אינו מוטמן מכל עבריו הרי נחשב כמוטמן במקצת, או שמא, רק אם הוא מוטמן במקצת בלבד, הרי הוא נכלל בהיתר, אך אם רובו מוטמן, הוא אסור לכל הדעות. ובכן, ה"פרי מגדים" מסתפק בכך, ובלשונות הפוסקים המתירים הטמנה במקצת, קיימות משמעויות לשני הצדדים (עיי' "פרי מגדים" סי' רנ"ט מש"ז ג' בשם הט"ז ולעומת זאת בט"ז סי' רנ"ג סקי"ד, ו"חיי אדם" כלל ב' סעיף כ"ב ולעומת זאת דבריו שם בסעיף ה', וכן משנ"ב סי' רנ"ז סוס"ק מ"ג ולעומת זאת דבריו בס"ק מ"ח וס"ק ס"ט, ועוד, ויש להוסיף שבספר הישר לרבינו תם עצמו מפרש גם כן שכאשר רוב הסיר מכוסה – הטמנה היא).
היו שרצו לחדש, כי יש להבדיל בין הטמנה בדבר המוסיף הבל מחמת עצמו, לבין הטמנה בדבר המוסיף הבל על ידי גורם חיצוני אך החפץ הטומן אינו מוסיף את ההבל [כגון, הטמנת קדירה שעל התנור, בכרים ובכסתות, עיי' "שולחן ערוך" או"ח סי' רנ"ז סעי' ח'], שבאופן זה לא נאסרה הטמנה, כל עוד ההטמנה אינה מושלמת (עיי' "אורחות שבת" עמ' תקכ"ט ואילך, וב"אוצרות שבת" עמ' רנ"ה ואילך, ועוד שם עמ' תקי"ג ואילך, ומובא שם שחלק מפוסקי דורנו הסכימו לחילוק זה ואחרים מיאנו בו). לאור חידוש זה, אין היתר ברור להשתמש בכלי זה, מפני שרוב הסיר הפנימי מוטמן בסיר החיצוני, המוסיף הבל בעצמו (וע"ע ב"ארחות שבת" עמ' תקמ"ג).
אבנים בתחתית המכשיר: מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל הציע להניח אבנים בתחתית הסיר החיצוני, ועליהן להניח את הסיר הפנימי. אבנים אלו יבדילו את תחתית הסיר הפנימי מן הסיר החיצוני, ויגרמו לכך שהחלק העליון של דפנות הסיר הפנימי חשוף לאויר. או אז, תחתית הסיר, אשר אינה נוגעת בסיר החיצוני אינה "טמונה", מפני שהטמנה נחשבת הטמנה אך ורק כאשר נוצר מגע בלתי אמצעי בין הכלי המוטמן לכלי הטומן. כמו כן, ראשו של הסיר והחלק העליון של דפנותיו גלוי, והרי לנו הטמנה במקצת ("אוצרות שבת", שם, תקיז- ח).
[חשוב להבהיר כי מלבד חששות הטמנה ישנן שאלות נוספות של שהייה וחזרה].
(מאורות הדף היומי)