הרב מרדכי הכהן מלאכי שליט"א – בטחוני בצורי
מספר הרב ה. פלדמן מבית שמש:
תושבי ארץ הקדש חוו אירועים לא פשוטים בחצי שנה האחרונה, מאז "שבת שמחת תורה". גם בביתנו הקט קיבלה המלחמה ביטוי, בצורה של חרדה ופחד אצל הילדים. בננו בן ה-7 סבל קשות מפחדים מאז פרוץ המלחמה, כך שהוא חושש להישאר לבדו בזמן החשיכה.
מאז שמחת תורה, בכל עת שהוא מתעורר בלילה הוא מעיר אותי משנתי, ואני מלווה אותו עד שהוא חוזר לישון על מיטתו. כמובן שהדבר גרם לנו לא מעט עגמת נפש וקושי, וניסינו לתת לו עזרה מתאימה עד כמה שאפשר.
ליל הסדר תשפ"ד.
חגגנו בשמחה עד שעה מאוחרת את "ליל האמונה", מהללים ומשבחים להשי"ת על כל טובותיו, אני ורעייתי עם ששת ילדינו שיחיו, עד שנתקיים בנו "עד שתחטפנו שינה".
אנו מתגוררים בדירת גג ברמת בית שמש. בקומה הראשונה ממוקמים הסלון והמטבח, ואילו בקומה השניה אותה הוספנו על הגג ממוקמים חדרי השינה. סמוך לשעה 5 לפנות בוקר, בני מעיר אותי משינה עמוקה… ואני כבר מורגל בתהליך הקבוע, כזקן ורגיל. קם בזריזות ממיטתי, מלווה אותו עד שהוא חוזר למיטתו, מכסה אותו בשמיכה ומוודא שהוא רגוע וממשיך לישון.
משפניתי לשוב לחדר ההורים, הבחנתי בעשן סמיך שמיתמר ועולה מהמדרגות, מכיוון הקומה התחתונה של הבית… העשן היה כה סמיך שלא יכולתי לראות מהיכן בדיוק הוא מגיע. מיהרתי להעיר את רעייתי ואת הילדים והספקנו לצאת עם כולם לעבר המרפסת שבקומה העליונה, כאשר רגע שלאחר מכן המיטות שבחדרים כבר היו אפופות עשן שחור… חלק מהילדים כבר לא יכלו אפילו לראות מה נעשה סביבם בעת שהברחנו אותם ממיטותיהם.
מצאנו את עצמנו לכודים במרפסת שבקומה חמישית, נושמים ברוך ד', אבל מה הלאה… החלנו לזעוק לעזרה. עמדנו במרפסת מוארת, אך מרוב העשן השכנים לא ראו אותנו כלל, רק קולנו נשמע… השכנים ישנו גם הם שינה עמוקה של אחרי ליל הסדר, אבל לבסוף אחד השכנים התעורר ולשמע הזעקות מיהר להזמין את מכבי האש שהגיעו ב"ה בזריזות רבה.
הדבר הראשון שהכבאים הורו לנו הוא להניח מגבות על הפנים כדי לנשום אויר פחות רעיל. ברגע הראשון גיחכנו, אנחנו לכודים בעשן שחור בין שמים וארץ… מאיפה בדיוק תגענה לפה מגבות? אך רגע לאחר מכן נוכחנו איך הקב"ה הקדים רפואה למכה.
בערב פסח רעייתי כיבסה מגבות ותלתה אותן על מתקן כביסה במרפסת. כמה היא הצטערה על שלא הספיקה לקפל אותן כראוי לפני החג… עכשיו נוכחנו כי הכל מתוכנן לטובה! הורדנו את המגבות מהתקן וחילקנו לכל הילדים, כך התאפשר לנו לשמור על עצמנו מהעשן ולנשום אויר נקי יחסית.
הכבאים פרצו את דלת הבית ואיתרו את מקור האש שנגרם מהכיריים, האש שמתחת ל"בלעך" המיסה קערת פלסטיק שעמדה בסמוך, ומשם התפשטה הלאה. בו בזמן שהכבאים כיבו את האש, מנוף גבהים הוריד אותנו ממרומי הקומה החמישית אל קרקע בטוחה.
כולנו בריאים ושלמים בחסדי ד', חיינו היו לנו לשלל, הודו לד' כי טוב. שיחו בכל נפלאותיו!
בבית עצמו התברר גודל הנס. כדי לחבר את הכיריים של פסח לגז, העברנו צינור גז מאחורי המגירות באופן שהמגירה הסמוכה לשיש לא נסגרה עד הסוף. האש המיסה את הצינור באופן שהוא התהדק ונסתם, וכך הגז חדל מלזרום לבית! מה שמנע פיצוץ אדיר שיכול היה לגרום לנזקים אדירים בגוף ובממון.
הכבאים הסבירו לי כי טבעו של העשן שברגעים הראשונים האדם הישן כלל לא חש בו, ולאחר מכן העשן גורם לעירפול המוח, כך שכאשר האדם מתעורר משנתו אין לו סיכוי למצוא את הדרך לברוח למקום מבטחים. העובדה שהילד התעורר דקה לפני שהעשן מילא את חדרי השינה, הצילה את חיינו במובן הפשוט של המילה. כך התברר שכל העגמת נפש שהיתה לנו סביב הפחדים של הילד בחצי שנה האחרונה היו הכנה מופלאה לחיותנו כהיום הזה!
כמובן לא חזרתי לישון… ליל שימורים היה זה כפשוטו, "משומר ובא מן המזיקין" בבוקרו של חג בריכתי ברכת הגומל לחייבים טובות ברוב עם, מודה להשי"ת על הצלתנו המופלאה.
בסיכומו של דבר הנזק המשמעותי לבית הסתכם בשריפת הכיריים, המגירות שמתחתיהם, המזגן שמעליהם, והדלת שנפרצה בידי מכבי האש… הנזקים הללו ב"ה מכוסים על ידי הביטוח ש"נאלצנו לרכוש" כאשר קיבלנו משכנתא בעת שבנינו את הקומה השניה לפני כשנתיים.
הבית כולו התמלא בפיח שחור שהגיע לכל פינה, ארון או בגד, וכעת אנו מתגוררים בדירה חילופית עד לשיקום הבית ותכולתו, מקווים לשוב לביתינו בעוד כשבועיים, מתוך הודיה ושבח להשי"ת על הדרך המופלאה בו היו לנו נפשותינו לשלל.
"ויש על הבוטח בה' להוחיל במעוף צוקתו, כי יהיה החושך סיבת האורה" (שע"ת לרבינו יונה , ב'-ה')
לתגובות, הערות ובקשת הצטרפות: [email protected]