"בחלום – אדבר בו" – סיפור
מנהג נאה היה לו, לרבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, בעשרת ימי תשובה, לבקר חולים וזקנים ולכבדם בברכת 'שנה טובה'. פעם הגיע לבית אבות 'נווה שמחה' כדי לבקר את הרב הישיש רבי אליעזר כהן זצ"ל, אשר עשרות בשנים התגורר בשכונתו. כשנכנס רבי שלמה זלמן לחדרו, בליווי בנו, רבי ברוך זצ"ל, מצאוהו ישן. הורה רבי שלמה זלמן לבנו להעירו משנתו. תמה רבי ברוך: 'איך אפשר להעיר משנתו אדם זקן וחולה'? השיבו רבי שלמה זלמן: 'הוא לא ישן מעייפות וחולי, אלא משום שאין לו מבקרים…' ותוך כדי דיבור ניגש רבי שלמה זלמן אל רבי אליעזר, כשהוא קורא: 'ר' לייזר, יש לך אורחים!' נעור רבי אליעזר ונדהם לראות את גדול הדור עומד לפניו בחיוך אבהי ואוהב. הם שוחחו בידידות ורבי שלמה זלמן נפרד ממנו בברכת 'שנה טובה'. לעת צהריים, כשהגיע נכדו של רבי אליעזר לבקרו, אמר לו הסבא: 'בוא וראה את גודל לבו וחכמתו של רבי שלמה זלמן; הרי אם היו מגיעים אנשים חשובים אחרים ומוצאים אותו ישן, היו משאירים פתק: 'באתי ומצאתי אותך ישן'. וכשהייתי קם הייתי מצטער על כך יותר מאילו לא הגיעו כלל. אך רבי שלמה זלמן יחיד ומיוחד בהנהגתו, ויודע להרגיש ללבם של ישראל! (מגד גבעות עולם)
"ותבער בם אש ה'" – סיפור
המהר"י בן לב היה בן דורו של ה'בית יוסף', ואף היה עמו בקשר קרוב. יום אחד באו שני אנשים לדין תורה לפני המהר"י. לאחר שדן בעניינם, הוא הכריע ופסק לטובת אחד מבעלי הדין. בעל הדין השני היה גברא אלימא, שלא ציית לדין. הוא היה עשיר ובעל מעמד וקשרים עם השלטונות, ולא הסכים לקבל את העובדה שיצא חייב בדין. הוא החציף פנים לרב ודחה בזלזול את פסק הדין.. מהר"י בן לב יצא מבית הדין לרחובה של העיר, ועשה דרכו לביתו. אותו רשע המתין לרב ליד חנות בשמים ששכנה בסמוך לבית הדין, וכאשר עבר שם – סטר לו אותו חצוף על פניו… באותה עת גדשו את הרחוב המוני אדם אשר היו עדים למעשה הנבלה, אך איש לא העז למחות בפני אותו עז-פנים על הפגיעה הנוראה בכבוד הרב, משום שאימתו הייתה מוטלת על הבריות. בשעת לילה נזכר בעל חנות הבשמים, אברהם קטלני, כי הוא צריך ליטול דבר מה מחנותו. בעודו מחזיק בידו נר, גישש בחנותו כדי למצוא את מבוקשו. לפתע ראה עכבר משוטט בחנות. מיד החל לדלוק אחריו בניסיון ללכוד אותו, אך תוך כדי מרוצה נפל הנר מידו, ובתוך זמן קצר התלקחה החנות והפכה למאכלת אש. עד מהרה התפשטה האש אל מחוץ לחנות וכלתה כ 5,000 בתים בעיר. תושבי העיר נסו בבהלה על נפשם אל מחוץ לעיר, אולם האש השתוללה והתפשטה אל השדות שמחוץ לעיר וכמאתיים איש נשרפו למוות… בעקבות זאת פרצה מגיפה קשה, ובכל יום נספו בה אנשים רבים. באחד הימים מתו 314 איש, ומאז התמעטה המגיפה עד אשר נעצרה לגמרי. אך בזה לא תם המעשה; אחד הצאצאים של אותו רשע חצוף היה לא אחר מר' מרדכי אושמינר זצ"ל. הוא היה גאון עולם וצדיק נשגב, שנודע כבעל מופת ורוח הקודש. באחד הלילות נגלה המהר"י בן לב בחלום לר' מרדכי אושמינר, ואמר לו: דע לך כי הנך מצאצאי אותו רשע, עליך לתקן נשמתו!' שאל אותו ר' מרדכי מה התיקון שעליו לעשות, והמהר"י בן לב השיבו: עליך לנסוע לעיר אנטופול, לסור לביתו של הרב המקומי ולקנות דווקא ממנו את הספר שלי. התיקון לעוונו של אותו רשע יהיה ע"י שצאצאו, ר' מרדכי אושמינר, ישנן את הספר עד שיידע אותו על בוריו! חלפו למעלה מ 300 שנה מאז אותו מעשה נבלה שנעשה במהר"י בן לב, ועדין נשמת אותו רשע צריכה תיקון. ר' מרדכי העלה על הכתב את דבר החלום, כדי להודיע ברבים חומרת חטא ביזוי תלמידי חכמים. נורא! (יחי ראובן)
(מתוך גליונו של הרב צ'ולק -תשפ"ג)