רבי חנניא בן עקשיא
תנא בארץ ישראל
חנניא בן עקשיא מוזכר במשנה רק בענין אחד (מכות כג, ב, וכן בסוף מסכת אבות), אולם דבריו אלה מפורסמים מאד כי נוהגים לאומרם לפני אמירת הקדיש שבסיום לימוד פרקי אבות בשבת, וכן כשרוצים לומר קדיש אחרי לימוד משניות או גמרא:
״רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר (ישעיהו מב כא) ׳ה׳ חפץ למען צדקו [של עם ישראל] יגדיל תורה ויאדיר׳.
ורש"י (מכות שם) מפרש כדי שיהיו מקבלים שכר על מה שמונעים עצמם מן העבירות. לפיכך הרבה להם מצוות, שלא היה צריך לצוות כמה מצוות וכמה אזהרות על שקצים ונבלות, שהרי אין לך אדם שאינו קץ בהם. אלא, כדי שיקבלו שכר על שפורשים מהם, הרבה להם האזהרות באלה.
טעם אמירת דברים אלה אחרי לימוד תורה שבעל פה הוא, שעיקר תקנת קדיש דרבנן היתה לאומרו על דבר אגדה (משנה ברורה נד, ט), משום שאגדה מושכת לב בני האדם והם שמחים, וכשעונים ׳יהא שמיה רבה׳ מתוך שמחה של מצוה, יש בזה נחת רוח לקב״ה ובזה מתקיים העולם. ודברי רבי חנניא בן עקשיא משמחים במיוחד, כיון שיש בהם זכותם של ישראל (ברכי יוסף או״ח נח, א).
מדבריו בהלכה מצאנו בענין מקום הנחת אברי קרבן מוסף על כבש המזבח. את אברי קרבן התמיד וכן את אברי קרבן מוסף היו מניחים הכהנים תחילה על כבש המזבח, ורק לאחר מכן היו כהנים אחרים מעלים אותם לראש המזבח להקטירם' (יומא כה, א ו־כו, א). לדעה אחת מניחים את אברי התמיד בחציו התחתון של הכבש בצידו המערבי ואת אברי המוסף בחציו העליון, ואילו לדעת רבי חנניא בן עקשיא גם את אברי המוסף מניחים בחציו התחתון, אלא שאת אברי התמיד מניחים בצידו המערבי של הכבש ואת אברי המוסף בצירו המזרחי (תוספתא שקלים ג, יג), וכדעתו נוקטת סתם משנה בסוף מסכת שקלים (ח, ח).
יתכן שרבי חנניא היה אחיו של התנא רבי שמעון בן עקשיא המוזכר במשנה האחרונה של מסכת קינים (ג, ו).
קברו של רבי חנניא נמצא בכפר ענן בצפון ארץ ישראל (סדר הדורות), וכיום מכונה המקום כפר חנניא, שאולי היה שמו המקורי של הכפר (ראה בבא מציעא עד, א).
(מבוא לתלמוד)