עמוד היומי עם גישמאק: אמר רב יוסף: קסבר עולא – נשים עַם בפני עצמן הן
בגמרא מבואר שדברים הראויים לתכשיט לאיש [כגון טבעת שיש עליה חותם] אין חשובים בכך כתכשיט גם לאשה, וכן דברים הראויים לתכשיט לאשה [כגון טבעת שאין עליה חותם] אינם חשובים בכך כתכשיט לאיש, ואסור לצאת בהם בשבת אלא אלו שהם חשובים להם כתכשיט. וביאר רב יוסף הטעם, לפי שהנשים עם בפני עצמן הן. ודנו הפוסקים בכמה נידונים אם הנשים חשובות עם בפני עצמן.
בערוך השולחן (יו"ד סי' סא סי"ח) הקשה, שהנה לענין מתנות כהונה שחייבים כל ישראל ליתן מבהמתם הזרוע הלחיים והקיבה לכהן, נתמעטו כהנים [כמבואר בחולין (קלב:)] שאינם צריכים לתת מבהמתם מתנות [שלא כתרומה שאף הם צריכים להפריש], מפני שאינם בכלל 'עם', ובמתנות כהונה נאמר (דברים יח ג) 'וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם'. וקשה למה לא נפטרו גם נשים ממתנות כהונה, שהרי אמרו בסוגייתנו שעם בפני עצמן הן, ואינן בכלל 'עם'. ותירץ, שבלשון תורה הן בכלל עם, כמו שנאמר (דברים לא יב) 'הקהל את העם האנשים והנשים' וגו', ואע"ג שגם כהנים בכלל זה שהרי גם הם חייבים במצות הקהל, מ"מ במקום שנזכר עם אצל כהנים אינם בכלל זה, וכן מוכח גם מעבודת יום הכפורים שנאמר בה (ויקרא טז לג) 'ועל כל עם הקהל יכפר', והרי גם נשים בכלל הכפרה, ורק בלשון חכמים אינן בכלל עם.
עוד האריכו הפוסקים לדון, בדין שתיית הטיטון ועישון הסיגריות ביו"ט, וכפי שהרחיב בביאור הלכה (סי' תקיא ד"ה אין עושין) להביא את עיקר הדעות בזה. ואחת הסברות לאסור היא משום שעישון אינו דבר השוה לכל נפש, כמו שכתב המגן אברהם (סי' תקיד ס"ק יד). ובפרי מגדים (סי' תקיא א"א סק"ט, משב"ז סק"ב) נקט בביאור דברי המגן אברהם, שבזמנם לא היה העישון מצוי אצל רוב בני אדם, וכתב שהיום מותר לעשן כיון שכולם רגילים בזה, ולכן נחשב דבר השוה לכל נפש. ובפני יהושע (לעיל לט: בתוס' ד"ה וב"ה) צידד לאסור העישון כיון שאין כולם מעשנים [אלא שבסוף דבריו התיר, עיי"ש]. ובכתב סופר (שו"ת, או"ח סי' סו) כתב עוד טעם שאין העישון חשוב שוה לכל נפש, כיון שהדרך שהנשים אינן מעשנות, ואף על פי שנמנעות מחמת שאינן יכולות לסבול מחמת חולשה, סוף כל סוף אינו שוה לכל נפש. וכתב, שבודאי אין לדמות זאת למבואר בסוגייתנו שנשים עם בפני עצמן הן, ולומר שהַשווה לכל נפש האנשים, חשוב שוה לכל נפש, אף שאינו שוה לנפש הנשים. וכן כתב בשלחן הטהור (סי' רי בזר זהב) שהראוהו בחלום שמזה הטעם אין העישון חשוב שוה לכל נפש, עיי"ש.
בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' קכז) נשאל על ידי בעל משמר הלוי אודות ערבי נשים, באשר לדעת השואל יש כמה פקפוקים בזה. וכתב השבט הלוי שעצם אסיפות נשים כאלה מתקיימים היום בחו"ל במקומות הכי חרדים, ויש ענין בזה, כי נשים הן עם בפני עצמן כמבואר בסוגייתנו, ולכן צריכות הן להשיח בינן לבין עצמן, וחז"ל תיקנו שיהיו נשים משיחים זה בזה. אך כתב שדבר פשוט מאד כי זה ככל הדברים כפוף למסגרת ההלכה, ונשים מצוות על כל לא תעשה שבתורה, ואסור להם שיביאו לנאום לפניהם נואמים שיש בתוכן שלהם דעות המתנגדים לדרכי התורה, והנואמים צריכים להיות בדוקים מכל שמץ דעת חיצונית, וכן שלא יהיה בנאומיהם ביטול מצות 'תמים תהיה עם ה' אלהיך' (דברים יח יג), התהלך עמו בתמימות ולא תחקור אחרי עתידות (רש"י שם), כי זה היה הקיום של בתי ישראל הכשרים בכל הדורות.
(מתיבתא – פניני הלכה)