הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
הנער הצעיר אחא בר עוירא למד במתא מחסיא. הוא עזב את בית אביו שבארץ ישראל, בכפר הגלילי פקיעין, וגלה למקום תורה לבבל הרחוקה.
האמורא הקדוש רב הגיע לבבל. כשש- שבע שנים לאחר בואו לבבל, הגיע במקרה לעיר סורא וראה שהקהילה התורתית במקום אינה מפותחת מספיק ושעסק התורה שבה מוזנח מעט. האמורא הקדוש רב עזב את נהרדעא ואת החברותא שלו, האמורא הקדוש שמואל, והחל ליצור גרעין של ישיבה בסורא. לאחר בואו של רב לסורא, נהרו לישיבתו החדשה תלמידים רבים מסורא, אליהם הצטרפו צורבים רבים ממקומות אחרים.
כעבור תקופה, הועברה ישיבת סורא ל"מתא מחסיא", אל פרברי העיר סורא, שלאחר זמן רב הוקם גם בהם מרכז של תורה. ישיבת רב כללה בזמנו כ-1,200 תלמידים, ומפני הקהל הרב, החלה הישיבה להתחלק לכמה אולמות ומקומות, המכונים בגמרא בשם 'אכסדרא', 'קיתון', 'גינתא' ועוד.
הגמרא (הוריות יב, א) מספרת שרב משרשיא שלח את בניו ללמוד בישיבת מתא מחסיא, כשהוא מזהיר אותם כי עדיף להתגורר בבית חרב וישן במתא מחסיא, מאשר להתגורר בארמון בפומבדיתא, שכן בעיר מתא מחסיא היו תלמידי חכמים מופלגים, ראויים להוראה ויראי שמים במיוחד, לעומת העיר פומבדיתא.
הנער פפא בר אלעזר למד בישיבת פומבדיתא, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, הישיבה נוסדה על ידי רב יהודה, בדור השני לאמוראים, והמשיכה להתקיים לאורכה של תקופת הגאונים (כ-800 שנה) כישיבה מרכזית ומשפיעה, במקביל לישיבת סורא.
גאון פומבדיתא, רב האי בר רב דוד הקים ישיבה גדולה לאלפי לומדים בבגדאד. תקופת פריחת הישיבה הקדושה הגיעה לשיאה בימיהם של רב שרירא גאון ובנו רב האי, בסיומה של תקופת הגאונים. אלפי מכתבים ובהם שאלות בכל תחומי היהדות הגיעו לראשי הישיבה מכל תפוצות הגולה, והגאונים עמלו להשיב לשואליהם.
ישיבות ארצות המזרח פרחו למאד מאד. כולנו שמענו על ישיבתו הנודעת של רבינו יצחק מפריס, שנסגרה עם שריפת התלמוד, או ישיבתו של רבי חיים בעיר וינר נוישטאדט באוסטריה. בכל ארצות המזרח והמערב לא פסקה ישיבה מאבותינו. ישיבות 'שיטת הפילפול', ישיבות 'שיטת החילוקים', ישיבות אשכנזיות וספרדיות, ליטאיות וחסידיות, ישיבות היו בכל מקום בעולם, מאז ומעולם.
יסלחו לי הקוראים שאין עיתותי בידי להמיר את כל התאריכים הלועזיים שלפניכם, ולכן אשתמש בהם מאפס פנאי. אז הנה, רשימה חלקית של ישיבות בארצנו: בשנת 1850 נוסדה ישיבת 'עץ חיים' הכללית, בשנת 1884 נוסדה ישיבת 'פרי עץ חיים'. שנה לאחר מכן נוסדה ישיבת מאה שערים, שנה לאחר מכן הוקמה ישיבת חיי עולם הכללית. שנתיים לאחר מכן הקימו את ישיבת תורת חיים הכללית. בשנת 1895 – ישיבת אוהל משה. בשנת 1906 הוקמה ישיבת שער השמים. בשנת 1912 נוסדה ישיבת אהל תורה וישיבת הר ציון, וגם ישיבת 'תורת אמת' של חב"ד בחברון. בשנת 1923 נוסדה הישיבה המפוארה 'פורת יוסף'. כל הישיבות הללו חיו, פעלו ופעמו בארץ ישראל עוד לפני תקופת המנדט.
כשהגיעו לכאן הבריטים, כבר הוקמו ישיבות רבות, כמו ישיבת סלבודקה בחברון, ישיבת מרכז הרב, בירושלים, ישיבת 'שפת אמת' ירושלים, ישיבת לומז'א בפתח תקוה, ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק – בתל אביב, ישיבת חידושי הרי"ם תל אביב, ישיבת 'בית יוסף' בבני ברק, ישיבת 'אחי תמימים' חב"ד, בתל אביב, ישיבת 'כנסת בית יצחק' קמניץ בירושלים. ישיבת סלונים ברמת גן, של הגאונים ר' שבתי יגל ורבי צבי מרקוביץ זצ"ל. ישיבת 'קלצק' פעלה ברחובות, וכמובן, פוניבז' (תש"ו), מיר (תש"ו) וסלבודקא בבני ברק (תש"ח).
כל הישיבות שהזכרנו, יחד עם מאות, אולי אלפי, ישיבות ובתי מדרשות, פעלו בכל העולם היהודי, מאז ש"אברהם יושב בישיבה", אלפי שנים לפני קום המדינה. כל רשימת הישיבות שהזכרנו, ועוד מאות שכאלה, הוקמו לפני מדינת ישראל. המדינה לא תיקצבה אותם, כי לא היתה בכלל מדינה.
כולל בית הלל בתל אביב הוקם בשנת 1928. כולל 'היכל התלמוד' בתל אביב הוקם בשנת 1931. שנתיים לאחר מכן הקים הרב הרצוג את הכולל המפורסם שלו בירושלים ושנתיים לאחר מכן הוקם בפתח תקוה הכולל החשוב 'תורת ארץ ישראל' בפתח תקווה. כולל 'חזון איש' נפתח בשנת תש"ב. בכולם עמלו והתייגעו בתורה עוד לפני שמישהו חשב על הקמת מדינת ישראל.
ועולם התורה, הישיבות והכוללים פרח ושגשג, העמיד לנו דורות של תלמידי חכמים מופלגים, מורי הוראות וענקי רוח. עולם התורה, גם אם מדינת ישראל איבדה השבוע את זכותה האדירה בתמיכתה בלומדי התורה, חסין וחזק, ניצב על שרשים עמוקים בני 3336 שנים, אילן רב פארות, העומד איתן ממעמד הר סיני.
בהחלט, עולם התורה הפסיד השבוע את אחד מתורמיו הגדולים ביותר, כספי משלמי המיסים (המיסים שאנו עצמנו משלמים, ושכעת ילכו לדברים חשובים הרבה פחות, חלקם לנושאים שאנו לא רוצים בהם, חלקם לתקציבים הנוגדים את יהדותנו והשקפת עולמנו). אך עולם התורה ימשיך לפרוח ולשגשג, באמצעות שליחים אחרים, טובים יותר.
ידועים הם דברי הזוהר הקדוש בפרשת וישלח, שכששרו של עשו פגע בכף ירך יעקב, פגע הוא ב'תמכין דאורייתא'.
ההסבר הפשוט והנכון בדברי הזוה"ק הוא שבעוד שכל מוסד אקדמאי זוכה לעדנה כלכלית אדירה, בקלות ובבטחה תקציבית, הרי שמוסדות התורה זקוקים להרבה עמל ויגיעה כדי לכלכל את תלמידיו. אך מו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל הסביר את הדברים באופן אחר. לדבריו, כוונת הזוה"ק היא שהפגיעה האנושה שעשה שרו של עשו בפוגעו בכף ירך יעקב היתה שחלק מכספי התמיכה לישיבות מגיעות מהסטרא אחרא, ממקורות מנוכרים לתורה, כמו ממשרדי הממשלה….
וכעת, ברוך ה', תורמי ומחזיקי עולם התורה יהיו כל כולם על טהרת הקודש, מנדיבי עם בחו"ל- שרבותינו מתרימים כעת במסעם בארה"ב, מיהודים שליבם חם לתורה, מהעם שבשדות שמתגייס בהמוניו להמשיך את אורה של תורה.
—"תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: חַס וְשָׁלוֹם שֶׁתִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ". (שבת קלח, ב).
המה, שופטי מקום המשפט שם מקום הרשע, כרעו ונפלו, ייעלמו מדפי ההיסטוריה, ואנחנו קמנו ונתעודד.
ואנו תפילה לנורא עלילה ית"ש, שלמרות חילול ה' הנורא ורמיסת התורה בריש גלי השבוע בראש כל חוצות על ידי שופטים ויועמשי"ם, תקשורת עויינת וערב- רב, יחוס השי"ת וירחם על אחינו התועים- הטועים, ישמור על העם היושב בציון ויביא לכולנו, גם לטועמי טעם חיי התורה וגם לאלו שנעבעך, לא זכו עדיין, פדות ורווחה, שמחה וחדווה.
בזכות התורה ולומדיה.
(פורסם ב'קוראים אלעד')