חריקת בלמים!! בום!! תאונת דרכים!!
החיים שלנו השתנו, זה לא מה שהיה קודם, טיפול בילד, בתי חולים, ניתוחים, ריצות, רופאים, המתנות, אבחונים, עולם חדש שלא הכרתי, שעות של המתנות לכל דבר.
ודאי שניסיתי לקחת ספרים ליד, תהילים, סדרי לימוד, אבל הרגשתי כאילו שאני דוחף מכונית בלי דלק. כמה אפשר לדחוף את האוטו בלי דלק? כמה מטרים ,עד החניה הקרובה כדי לא לחסום את הכביש. אי אפשר לדחוף מכונית מירושלים עד בני ברק…
היה חסר לי משהו שיתפוס אותי, שאני יהנה ממנו, איזה 'מחייב', ואז הגיע הבשורה של 'העמוד היומי', החיים שלי השתנו בפעם השנייה ולטובה, בפעם הראשונה זה היה בתאונה, בפעם השניה זה היה בתוכנית של העמוד היומי.
ברוך השם חוברת 'עיון העמוד' לא זזה ממני ואני לא זז ממנה, אני לומד את העמוד היומי בשמחה, לומד אותו, חוזר עליו, מעמיק בו, נבחן עליו, נהנה מכל רגע של לימוד תורה, כמובן שזה כבר גלש גם לבית, זה גלש גם לחברים שראו אותי, אפילו בבית חולים לשיקום שאנחנו נמצאים בו עכשיו, התעניינו העובדים מה זה הספר הזה? -גמרא? אמר לי בתדהמה 'אח' שעובד בבית החולים, זכור לי שגמרא זה איזה ספר גדול ומפחיד? ככה חוברת כזאת קלילה?
וחוברת אחת נגמרת ובאה נוספת אחריה, ועוד אחת ועוד אחת, אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.