רבי יוחנן בן ברוקא
תנא בארץ ישראל דור שני אחרי חורבן הבית
רבי יוחנן בן ברוקא (או: ״ברוקה״) היה מחכמי המתיבתא ביבנה אחרי החורבן, והיה תלמידו של רבי יהושע, כמסופר בגמרא, שרבי יוחנן בן ברוקא וחבירו רבי אלעזר חסמא הלכו [מיבנה] להקביל את פני רבי יהושע בפקיעין, ושאלם ״מה חידוש היה בבית המדרש היום?״ אמרו לו: ״תלמידיך אנו ומימיך אנו שותיך. אמר להם: ״אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש. שבת של מי היתה?״ אמרו לו: ״שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה״ (חגיגה ג, א; ראה גם תוספתא סוטה ט, ו).
ומצאנו אותו גם הולך לרבי יוחנן בן נורי לבית שערים (תוספתא תרומות ז, יח).
רבי יוחנן בן ברוקא מוזכר במשנה שתים עשרה פעמים, ונזכר הרבה בברייתות ובגמרא, ומצאנוהו חולק על רבי מאיר, רבי יהודה, רבי שמעון ורבי יוסי.
במשנה (יבמות ו, ו) מובאת דעתו הידועה של רבי יוחנן בן ברוקא, שאשה מצווה על פריה ורביה כמו האיש.
מאמרו המפורסם באבות: ״המחלל שם שמים בסתר [למרות שחילול השם הוא בדרך כלל בפרהסיא, יש עבירות שמצד עצמן יש בהם חילול השם אפילו אם נעשות בסתר, כגון עבודה זרה או שבועה לשקר (רבנו יונה)] נפרעים ממנו בגלוי [כדי לתקן את חילול השם שנעשה, שעל ידי שנפרעים ממנו בגלוי יתקדש שמו יתברך (אברבנאל, מהר״ל)]. אחד שוגג ואחד מזיד [שוים] בחילול ה׳״ [לענין זה, שאף על השוגג נפרעים ממנו בגלוי (רש״י, רמב״ם)] (אבות ד, ד). ויש מפרשים שהכוונה היא, שעונשו של העובר בשוגג על חילול השם חמור מעונש השוגג בשאר עבירות, בגלל החומרה של עוון חילול השם משאר עבירות. (דרך חיים למהר"ל)
בנו של רבי יוחנן הוא התנא הידוע רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא.
(מבוא לתלמוד)