השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רמ"ז סעיף א'
- דין אינם יהודים המביאים כתבים בשבת -
האם מותר להנות ממלאכת גוי הנעשית בשבת כשביקש היהודי שיעשנה ביום ראשון? | באיזה אופן מותר לבקש מהגוי שיעשה מלאכה בער"ש? | מהו האופן המותר לשלוח מכתבים עם גוי אפילו שישלחם בשבת?
כאשר היהודי מבקש מהגוי שיעשה עבורו מלאכה בשבת, יש בזה איסור אמירה לעכו"ם, אבל מותר לבקש מהגוי שיעשה עבורו מלאכה ביום ראשון או שני ואע"פ שעוסק בה בשבת, כיוון שמצד היהודי שיעשה את המלאכה בימות החול ומה שעושה הגוי את המלאכה בשבת, זה על דעת הגוי עצמו, ולא קשור ליהודי כלל.
כאשר יהודי רוצה לבקש מהגוי בער"ש שיעשה בשבילו מלאכה באופן שלא יוכל לסיים אותה בער"ש אלא יצטרך להמשיך לעסוק בה בשבת עצמה, מבואר שכאשר הישראל קוצץ עמו שכר, מותר, כי מה שהגוי ממשיך לעסוק במלאכה בשבת, זה אדעתא דנפשיה שרוצה לקבל שכרו.
שונה מלאכת שליחת איגרת, דהיינו, יהודי שמבקש מגוי שיקח עבורו מכתב לתת אותו לכתובת בעיר אחרת, גם אם הוא מבקש מהגוי שיעשה את המלאכה ביום ראשון או שני באופן שיוכל לסיים את המלאכה בימות החול, בכ"ז אסור ליהודי לבקש זאת מהגוי, אם הגוי ימשיך להתעסק בזה בשבת, כי חוששים שמא הגוי יסתובב בעיר עם המכתב בידיו בשבת, ויחפש את הכתובת וכולם יראו שהוא מחזיק בידיו מכתב שכתוב בכתב של היהודי, ויחשדו שהיהודי ציווה אותו לעשות מלאכה בשבת, וכל זה בתנאי שאין דואר קבוע בעיר, אבל כשיש דואר קבוע בעיר, הגוי לא מחפש את הכתובת, אלא הגוי נותן את המכתב לדואר והם שולחים את זה לכתובת המדויקת ולא יסתובב עם זה בשבת, וכן כאשר זה לא כתוב בכתב של יהודי, אין איסור, כי לא יחשדו ביהודי בזה.
יש מחלוקת בין הפוסקים באופן ששולח אותו לכתובת מסוימת ולא לדואר, האם יש מקום לחשוש שהיהודי לא יהיה בביתו ויסתובב הגוי עם המכתב ברחוב ויחשדו ביהודי, או שלא. יש חולקים וסוברים שגם אם אין דואר קבוע וגם אם לא קצץ, יכול לשלוח אותו ביום חמישי באופן שיכול לגמור עד שבת.